הבייבי שלך "סרבן" בקבוקים?

ניסית כבר כל סוג אפשרי, נתת לאימא שלך לנסות, לפרטנר שלך, לדודה ולמי לא

ו..

אין עם מי לדבר, לא עובד.

חשוב לי שתדעי שהאכלה מבקבוק היא לא שלב התפתחותי שהבייבי שלך חייב לעבור. תינוקות אנושיים לא "מתוכנתים ביולוגית" לאכול מבקבוק.

אבל לפני שאת מתייאשת אני רוצה להציע לך כיון מחשבה אחר.

יכול להיות שהבייבי שלך מרגיש את הלחץ סביב ניסיונות האכלה מהבקבוק והדרך שלו להגיב ללחץ היא פשוט ״לסגור את הפה״. אני מציעה לעשות הפסקה בניסיונות. הרי גם ככה הוא מתנגד ושניכם מתוסכלים.

חכי לפחות כמה ימים ונסי שוב.

אני מאמינה מאוד בתקשורת חיובית ולכן חושבת שכדאי שדווקא את תציעי לו את הבקבוק. הסבירי לו: "אני רוצה לעזור לך לאכול בזמן שאהיה בעבודה ואתה במסגרת (או כל סיבה אחרת כמובן), כשנהיה יחד בבית תמשיך לינוק כמו שאתה רגיל ואוהב".

תינוקות מבינים מצוין את המסרים שלנו, גם אם הם קטנטנים. הדיבור ירגיע אותו וגם אותך. בסופו של דבר מהר מאוד הוא יבין שבזמן שאת לא בבית, הוא מקבל חלב בצורה מסוימת ובבית יונק כמו שהוא רגיל. אבל כרגע אם ניסית שוב ושוב ושוב, כדאי להפחית את הסטרס שנוצר מהניסיונות. במרבית המקרים זה לא קשור לסוג בקבוק כזה או אחר אלא מעיד על קושי של הבייבי מול שינוי או סטרס שהוא חווה בשל ריבוי הניסיונות הללו.

אז אחרי הפסקה של מספר ימים בניסיונות האכלה מהבקבוק, הנה כמה רעיונות שאולי יעזרו:

• הצעת בקבוק והבייבי בוכה/מסיט את הראש/ יורק את החלב? דברי אליו ברוגע והסבירי שאת יודעת שקשה לו ואת מקשיבה לצרכים שלו. הוא יזהה את טון הדיבור האמפתי והבוטח שתקריני, וזה ישפיע על תחושת האמון והביטחון שלו.

• אני יודעת שהרבה פעמים ההמלצה היא לתת למישהו אחר להאכיל את הבייבי. אני חושבת שזה תלוי כמה תרגישי שאת ״אסופה״ ולא בסטרס, כי דווקא הקול המרגיע שלך, ההצמדות לגופך, יכולים לרכך ולהקל על החוויה. מי מכיר אותו יותר טוב ממך?

• לא להכריח! אם החוויה מייצרת בכי או התנגדות, כדאי להפסיק. לקום, לקפוץ, לרקוד, לשיר ואולי לנסות שוב בהמשך כדי לייצר חוויה נעימה.

• נסי להציע כשהוא במצב רוח טוב. לא רעב מידי או באי שקט, כי אלו סיטואציות שבהן הוא לא פנוי בכלל לנסות משהו חדש. דווקא כשהוא נינוח ולעתים אפילו לקראת שינה, קיים סיכוי שהוא ישתף פעולה ויהיה במצב של פחות התנגדות. במצב כזה, החושים החדים שלו כבר קצת ״מנומנמים״

• אם הבייבי שלך בן 3-4 חודשים ויותר, אפשר לתת לו לשחק עם הבקבוק כשאין בתוכו חלב. תינוקות לומדים הרבה ממגע בחפצים ומשחק. אולי הוא יאחז בכפות ידיו ואפילו ינסה להכניס את הפטמה לפה. תינוקות הם יצורים סקרניים. אולי מתוך חקירה של הבקבוק תיווצר עבורו חוויה חיובית.

• חפשי בקבוק עם פטמה במבנה הדרגתי, שתהיה ארוכה ויציבה. דווקא פטמות רכות יותר מייצרות חוויה שונה מזו שמתרחשת על השד ולכן לא תמיד יתאימו.

סירוב לבקבוק/סרבן בקבוקים. נסי להציע בקבוק עם פטמה הדרגתית, ארוכה ויחסית נוקשה.

• לא רצוי ״לשפוך״ את החלב לפה, כי אז ברגע של בכי, זה עלול לגרום להשתנקות.

• נסי לפחות בהתחלה להציע חלב אם טרי שלא חומם כדי שהטעם יהיה הכי קרוב לטעמו של החלב בהנקה.

• במהלך ניסיונות ההאכלה, חשוב שהגוף של הבייבי יהיה יציב וחבוק בזרועותייך או בזרועות מי שמאכיל כדי שהוא ירגיש גבולות בטוחים. לפעמים ישיבה בכיסא נדנדה או דווקא עמידה ותנועה יכולים לייצר הסחת דעת מסוימת ולהרגיע אותו.

• לחלופין גם האכלה כשהבייבי מכורבל בתוך פוף, בשיפוע יחסית מוגבה, יכולה לייצר עבורו חוויה נעימה.

• אם הבייבי שלך לוקח מוצץ, אפשר לנסות להיעזר בו. אני מנסה את השיטה הזו לא פעם עם תינוקות שחווים אתגר ביניקה: לתת לבייבי למצוץ את המוצץ כדי שייצר וואקום ואז להוציא במהירות ולהכניס את הבקבוק. זה כמובן לא פתרון לטווח הארוך אבל אם בסופו של דבר תהיה חוויה טובה על הבקבוק לא נזדקק להתניה הזו בהמשך.

ואם עדיין יש התנגדות?

הכל תלוי בגיל של הבייבי.

אם אתם מתקרבים לזמן שילוב המזונות, אפשר להציע לו אוכל כשאת לא בסביבה.

אם הוא צעיר ואת עומדת להיעדר לזמן קצר, תדאגי להניק אותו ממש סמוך ליציאה מהבית. אם את מתכננת לחזור לעבודה בקרוב או שהבייבי נכנס למסגרת/מטפלת, קחי בחשבון שעשויה להיות לו תקופת הסתגלות. אולי הוא יחכה עד שתחזרי ולא יסכים לאכול. זה בהחלט מלחיץ, אבל יש סיכוי שהוא פשוט יהפוך את היום והלילה ובמקום לפתוח פער של 4-6 שעות בלילה, הוא יחזור לקום בתדירות גבוהה יותר כדי להשלים זמן אוכל וזמן אימא. במרבית המקרים תקופת ההסתגלות תיקח כמה ימים ולפעמים גם כמה שבועות עד שהבייבי יחוש שהוא במקום בטוח במסגרת/אצל המטפלת ולאט לאט הוא ישתף פעולה ויאכל.

זאת לא בהכרח תהיה האכלה מבקבוק.

על האכלה מכוסית שמעת? אמנם זה פתרון שדורש מיומנות אבל בהחלט יכול להיות פרקטי. בכוסית הבייבי שלך מלקק את החלב מקצה השפה של הכוסית כך שהחלב לא נשפך לתוך הפה שלו. חשוב שתחזיקי אותו ביציבות כשראשו נתמך על המרפק שלך, את הכוסית כווני לגובה השפה התחתונה שלו כך שהוא בעצם ילקק ממנה את החלב. לחלופין את יכולה להושיב את הבייבי כשהוא שעון על הברכיים שלך וכך את או מי שמאכיל, מייצרים קשר עין ויכולת וויסות של כמות החלב שהבייבי שותה.

סירוב לבקבוק, האכלה מכוסית.

ולסיכום:

אין פתרונות קסם. זכרי ששום דבר לא הולך בכוח. כמובן שיש מקום לנסות בקבוק מסוג אחר, אבל.. אם נכנסתם למאבק ותסכול מתמשך, כדאי לעשות שינוי במחשבה ולחפש אלטרנטיבות אחרות.

איך שלא נסתכל על הסירוב הזה, בסוף הבייבי שלך גדל ואחרי גיל 6 חודשים הוא יתחיל בהדרגה לשלב מזונות כך שהצורך בבקבוק ילך בהדרגה ויפחת. ומצד שני, דווקא בשלב הזה כשהוא מתנסה במרקמים שונים, יש סיכוי שהוא יסכים לשתות חלב מכוסית אימון עם ידיות או בכוס עם קשית קטנה וקיימת גם אופציה להכניס את החלב למיכל האכלת מזונות מרוסקים עם כפית לחיצה.

בסופו של דבר יש כאן קושי מסוים שדורש ממך להיות בגמישות מחשבתית, וכמו בכל מערכת יחסים, לנסות להציע פתרונות אלטרנטיביים אבל גם לדעת לשחרר אם זה מייצר סטרס ואולי אפילו תסכול וכעס.

כן, זה לפעמים שיעור ראשון בהורות שבו תצטרכי להתמודד  עם רצונות שהם שונים משלך..