לאחרונה שמעתי הרצאה מצויינת של Marsha Walker.
מרשה היא יועצת הנקה מוסמכת IBCLC מאוד ותיקה ומנוסה ואחות מוסמכת מארה״ב. היא דיברה על שאיבת חלב בלעדית והציגה מחקרים מאוד מעניינים וחשובים שמשנים את תפיסת העולם שלנו בנוגע לחלב השאוב. ולכן היה לי ממש חשוב לשתף את המידה הזה:
רמות של ויטמין c בחלב יכולות לרדת בשליש אחרי 24 שעות קרור במקרר.
תכולת השומן והקלוריות יורדות ככל שמשך ההקפאה עולה.
במחקר שבדק את תכולת האנטיאוקסידנטים (נוגדי החמצון) בחלב, (נבדקו: חלב טרי,חלב ששהה 48 שעות במקרר, חלב ששהה 7 ימים במקרר וחלב ששהה 7 ימים בהקפאה), הכמות הנמוכה ביותר נמדדה בהקפאה של 7 ימים.
ויטמין B2 וויטמין C רגישים לחשיפה לאור. רמתם בחלב יורדת במהירות כשהם מאוחסנים בכלי שקוף.
כלי האחסון הטוב ביותר יהיה בגוון ענברי (כמו רוב הבקבוקים בהם מאוחסנים וויטמינים ותרופות נוזליות) או לחלופין אפשרי לכסות את הבקבוק השאוב בכיסוי כדי להפחית את החשיפה לאור.
גם החשיפה לאויר עשויה להפחית את אחוז ויטמין C בחלב ולכן כדאי לאחסן את החלב במיכלים קטנים יחסית (למשל, אם שאבת 50cc חלב, רצוי לאחסן בבקבוק של 60 ולא בקבוק של 220 מ״ל כי תנועת האויר והופעת מעין ״בועות״ משפיעים על רמות הויטמין).
ויטמין E וויטמין A גם מושפעים מהופעת ״בועות״ בחלב ולכן חשוב שכמות החלב תהיה קרובה לתכולת המקסימום בבקבוק (כמות קטנה, בקבוק קטן).
משמע: תבחרי מיכלי אחסון קטנים יותר ובנוסף, המיכלים צריכים להיות מאוחסנים במקרר במקום שהכי פחות מושפע מאור כשפותחים את דלת המקרר.
תהליך של פירוק שומנים בחלב לליפאז, גליצרול וחומצות שומן חופשיות: לפעמים אחרי הפשרת חלב שהיה במקפיא , תשימי לב שיש לו טעם רע וריח ממש מעופש..זה לא אומר שהחלב מקולקל, מרבית התינוקות לא יביעו שום התנגדות וימשיכו לשתות בהנאה את החלב. חלב ששהה בהקפאה עד 7 ימים טעמו וריחו יהיו " נסבלים" יותר מחלב ששהה בהקפאה 30 ימים.
תזמון מתן הבקבוקים השאובים:
בשעות הבוקר מרכיבי החלב מכילים קורטיזול וחומצות אמינו "מקדמות פעילות" וכן מרכיבים נוספים המקדמים ערנות ותהליכים מטבוליים. בשעות הלילה החלב מכיל יותר מלטונין (הורמון החושך) וחומצת אמינו בשם טריפטופן (גורמת להרפיית מתח והשראת שינה). בנוסף בלילה יופרשו מרכיבים שיעודדו שיקום של התאים ויאפשרו איזון ונינוחות בתהליך העיכול.
כלומר: יש לנו בגוף שעון ביולוגי ששולט במעגלי הערות-שינה שלנו ומנגנון ייצור החלב יושפע ממנו ולכן, האכלה בחלב השאוב בהתאם לשעה ששאבנו אותו תתרום ותשפר את בריאותו של התינוק, תשפר את ההתפתחות הנוירוקוגנטיבית שלו, קצב הגדילה שלו וביסוס השינה הטובה.
משמע, מעבר ליום השאיבה, תכתבי על המדבקה שתדביקי על הבקבוק, גם את שעת שאיבה.
תינוק עם סיכון מוגבר לזיהום, או תינוק חולה, יפיק יותר תועלת מחלב שנשאב בשעות הבוקר כאשר המרכיבים החיסוניים בחלב יהיו ברמתם הגבוהה ביותר (למשל IgA).
אני חוזרת ומדגישה, שהאינפורמציה הזו חשובה בעיקר למי ששואבת בלעדית או את
מרבית הארוחות של התינוק.
אם את שואבת באופן מזדמן ובמרבית הזמן מיניקה, למידע הזה תהיה פחות משמעות עבורך.
בכל מצב ובטח בתקופה הנוכחית, חשוב לשמור על היגיינה במהלך השאיבה, שטיפת ידיים בסבון וניגובן במגבת נקייה. חשוב להפריד את כל חלקי המשאבה (כולל השסתומים אם יש). תחילה רצוי לשטוף במים כדי להסיר חלבוני חלב ולאחר מכן עם מים חמימים וסבון. פעם ביום חטאי את חלקי המשאבה באמצעות הרתחת הציוד בסיר עם מים (להשאיר לפחות 5 דקות במים מרגע שרתחו), או בסטריליזטור במיקרוגל לפי הוראות היצרן. לאחר החיטוי יש לתת לחלקים להתייבש בעזרת מגבת נקייה או באוויר החופשי. (המידע הנוגע לניקיון המשאבות נלקח מאתר של חברת Medela)
מבוסס על ההרצאה של Marsha Walker- IBCLC מכנס ILCA בשנת 2020.